זהר

א) בראשית, זמנין סגיאין אינון באורייתא ראשית, וכל חד אתפרש באתריה, קדמאה איהו, ה׳ קנני ראשית דרכו, ודא אורייתא, דאית בה טעמי ונקודי ואתוון, וכמה פקודין דעשה ולא תעשה, דכלהו תליין בשם יהו״ה הה״ד, זה שמי לעלם וכו'. שמ״י עם י״ה שס״ה. זכר״י עם ו״ה רמ״ח. שס״ה משמאלא, מדחילו דגבורה אתיהיבו, פחד יצחק.

פירוש מעלות הסולם

א) בראשית זמנין סגיאין וכו': מקודם ביאר ב' של בראשית, שהיא השכינה. וכאן ממשיך לבאר את ראשית של בראשית שהוא התורה. ואומר הרבה פעמים הם בתורה מלת ראשית, וכל אחד מפורש במקומו שהוא ראשון, ז"ש ה׳ קנני ראשית דרכו, וזה התורה, שנקראת ראשית, שיש בה טעמים ונקודות ואותיות, וכמה מצוות עשה ולא תעשה, שכולן תלויות בשם ה', דהיינו במצווה את המצוות, שלכן נאמר ה׳ קנני. ז״ש זה שמי לעלם וכו', שמי עם י״ה בגימטריא שס״ה לא תעשה, זכרי עם ו״ה בגימטריא רמ״ח מצות עשה, שס״ה לא תעשה הם ניתנו משמאל מיראה בחינת גבורה שהיא פחד יצחק. (חסר כאן המשך הענין והוא בתקונים חדשים דף ק״ג: ע״ש ד״ה תקונא קדמאה).
בשער מאמרי רשב״י דף ב: כתב הנה לכאורה היא תמיהא גדולה איך השס״ה לאוין שהם גבורות יהיו למעלה בשתי אותיות י״ה ורמ״ח מצות עשה שהם חסדים יהיו למטה בשתי אותיות ו״ה וכפי הנראה הוא ממש להפך כי למעלה הוא רחמים ולמטה הם דינים. אבל צריך שתדע כי אין הוי״ה זו אותה הכוללת אבא ואמא וזו״ן, אלא היא ההוי״ה הפרטית הכוללת כל י״ס דז״א הנקרא תורה שבכתב ובו נכללין ג״כ כל התרי״ג מצות רמ״ח ושס"ה. ובזה יתבארו דברי רז"ל, כי הנה נודע כי המוחין דז״א הנרמזים בשתי אותיות י״ה אשר בהוי״ה שבו כנז' הנה הם מתלבשים תוך נה״י דאמא שהם הלבושים שבה והם דינין כנודע, והם בחינת הדם המתפשט תוך שס״ה גידין שבז״א להחיותו כי הדם הוא מן אימא, ונמצא כי גם המוחין אשר בתוכם הם דינין, לפי שהם אורות מלובשים ומכוסים תוך הנה"י דאמא שהם גבורות, ולכן מתחברין המוחין הנקראים י״ה עם שמי ונעשין שס״ה לאוין שהם כנגד הדם שבשס״ה גידין כנז'. אבל שתי אותיות ו״ה הם גופא דז״א מתפארת ולמטה, ושם בתפארת מתגלין האורות של החסדים ואף הגבורות נמתקות עמהם כנ״ל כי כבר נשלמו הנה״י דאמא ואינם שם ולכן הם רחמים ושם נרמזו הרמ״ח מ״ע באותם החסדים המגולים אשר שם, ונתחברו עם שתי אותיות ו״ה אשר שם מקומם כנז', עכ״ל, ע״ש שהאריך עוד.
וביאור הדברים הוא שיש הפרש גדול בין מציאות המוחין במקומם, אל המשכתם ע״י העסק במצות, כי כאן כל המדובר הוא מעסק בתרי״ג מצות להמשיך מוחין שלימים לזו״ן ג״ר וו״ק, וע״י העסק ברמ״ח מצות עשה אנו ממשיכים אהבת חסד מקו ימין שהוא מדת אברהם, שיש להם מעלה שאין שום דינים נאחזים בהם, ולכן יכולים אנו להמשיכם גם בטרם שנשלמנו בשס״ה לא תעשה. ומוחין דחסדים הללו אע״פ שמבחינת מציאותם בבינה הם בחינות ג״ר דבינה, מ״מ כשנמשכים למטה לנשמות הצדיקים שכל שלמותם תלויה בהארת חכמה נחשבים המוחין הללו לו״ק דהיינו ו״ה דהוי״ה, וחסר להם ג״ר שהם י״ה, אלא ע״י העסק בשמירה גדולה בשס״ה ל״ת אז ממשיכים הארת חכמה מקו שמאל שה״ס פחד יצחק הנמשך לג״ר ולסוד י״ה. ואז נשלמו המוחין בשביל הנשמות בהארת ג״ר.