זהר

ח) בליליא אתאכל כל מאי דאשתאר, כד"א על מוקדה על המזבח כל הלילה. דכד עאל לילא, כל אינון גרדיני נמוסין משתכחין, ואזלין ושלטין בכל אינון אמורין ופדרין, וכלהו מתאכלי, ומנהון אתזנון כל אינון גרדיני נימוסין, ואינון חולקא דלהון לאיתזנא, בגין דלא ישלטון, ולא יתקרבון לגו קודשא. ויתפרש ב"נ מההוא סטרא, ויתדבק ברעותה עילאה, וכדין שביק ליה מאריה לההוא ב"נ, וכהנא מכפר עליה, דכתיב וכפר עליו הכהן מחטאתו.

פירוש הסולם

ח) בליליא אתאכל כל וכו': בלילה נעכל כל מה שנשאר. כש"א על מוקדה על המזבח כל הלילה. כי כשהלילה בא, כל אלו חוקרי הדינים נמצאים, והולכים ושולטים בכל האברים והפדרים האלו, וכולם מתעכלים, ומהם נזונים כל אלו חוקרי הדינים, והם החלק שלהם להיות נזונים. כדי שלא ישלטו ולא יתקרבו אל הקדש. ויפרד האדם מהצד ההוא, ויתדבק ברצון העליון, ואז יסלח לו אדונו לאותו האדם, והכהן מכפר עליו. שכתוב, וכפר עליו הכהן מחטאתו.