זהר

קסו) כד בעיא לאוטבא לעולימתהא, היא ומלכא למיהב לון נבזבזן, לכולהו יהיב כחדא. לכולהו דהוו מקטרגי דא בדא על קישוטהא, יהבי מלכא ומטרוניתא נבזבזן ומתנן ברעו בחביבו, למיחסן לון ירותא באלף עלמין דכסיפין לעלמא דאתי. וכ"ש אינון דידעי ברזין דחכמתא, לקשטא קישוטהא, דלית שיעורא לאחסנת ירותא דלהון בעלמא דאתי. עלייהו כתיב, להנחיל אוהבי י"ש וגו'.

פירוש הסולם

קסו) כד בעיא לאוטבא וכו': כשרוצה להטיב לעלמות, היא והמלך, לתת להם מתנות בשביל שגרמו להם האהבה והנשיקות, נותן לכולן יחד, דהיינו לכולן שהיו מריבות זו עם זו על העדיים (כנ"ל אות קס"א) נותנים המלך והמלכה, מנחית ומתנות ברצון באהבה, להנחילם נחלה באלף העולמות החמודים, לעולם הבא. וכל שכן אותם היודעים סוד החכמה, איך לקשט קישוטים למלכות שאין שיעור נחלת ירושתם בעולם הבא. עליהם כתוב, להנחיל אוהבי יש וגו'.