זהר

תעז) ולא עוד, אלא כד ערב רב אינון מעורבין בישראל, מה כתיב היו צריה לראש. וישראל בתר דמתעברי מנייהו אלין מה כתיב, שאו את ראש כל עדת בני ישראל. ולא עוד אלא דאמר קודשא בריך הוא אנא בעי לדיירא עמכון. הדא הוא דכתיב, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

פירוש הסולם

תעז) ולא עוד אלא וכו': ולא עוד אלא כהשערב רב מעורבים בישראל, מה כתוב, היו צריה לראש, וישראל אחר שנעברו מהם הערב רב, מה כתוב, שאו את ראש כל עדת בני ישראל. ולא עוד אלא שאמר הקב"ה, אני רוצה לשכון עמכם, זהו שכתוב, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. וידקור את שניהם, בב' אותיות מ"ו. והיינו שכתוב, בקנאו את קנאתי בתוכם.