זהר

קכח) ובג"כ משתכחי כל חד כפום אורחוי, מחד מוחא באינון קוצין שעיען, אתמשכן מאריהון דמתקלא, דכתיב כל ארחות יי' חסד ואמת.

פירוש הסולם

קכח) ובג"כ משתכחי כל וכו': עתה מבאר הדברים ביתר ביאור. ומשום זה נמצא כל אחד מן הקוצין כפי דרכו, כלומר שיש בחינת קוצין בכל מוח ומוח מחב"ד, כי כלולים זה מזה, ויש בכ"א מהם שערות ונימין וקוצין. אבל ממוח אחד מהם, דהיינו מוח האמצעי, שהוא דעת, נמשכים מאלו הקוצין החלקים שבו, בעלי המתקלא. שכתוב עליהם כל אורחות ה' חסד ואמת.
פירוש. אע"פ שהקוצין שה"ס דינין דקו אמצעי נמצאים בכל ג' המוחין, חב"ד, עכ"ז, מה שאמר, שמקוצין החלקים נמשכים בעלי המתקלא לגלות המוחין דפב"פ כנ"ל, זה נאמר רק על מוח הימין, שהוא בחינת קו ימין בכללו, אלא לא בבחינת שערות ונימין הנכללים בו אלא בקוצין החלקים שבו, שהם בחינת קו אמצעי. שה"ס המסך דחירק שעל ידו מכריח קו השמאל להתכלל בימין. שהוא המכונה מתקלא. והטעם שהוא מקוצין דימין, הוא, כי בחינת המפתחא כשנקשרת בימין, היא בשליטת החסדים, ואז הם בסוד אספקלריא המאירה.