זהר

תצז) כד נפקו אלין אתוון, נפקו כלהו צריפין, מחקקן, ברירן, נציצין, מלהטן. וישראל כלהו הוו חמאן לון דהוו פרחי באוירא, ואזלין לכל סטרין, ואתו ומתחקקן על לוחי אבנייא.

פירוש הסולם

תצז) כד נפקו אלין אתוון וכו': כשיצאו האותיות האלו, יצאו כולן צרופות, חקוקות, ברורות, מתנוצצות, ולוהטות. וישראל כולם היו רואים אותן שהיו פורחות באויר. ענין ביאת הי׳ באור ונעשה אויר, שבקו ימין, ה"ס פריחה, והולכת לכל הצדדים, לכל ג' קוין, ובאות ונחקקות על לוחות האבן.