זהר

תצו) לבתר מתגלגלא בוצינא לאסתלקא, וזיקין ושביבין אשתככו, וכדין נפקו אלין אתוון מחקקן מתלהטן נצצין, כדהבא כד אתלהיט בנציצו. כהאי אומנא כד מצרף כספא ודהבא, ואפיק לון מגו אשא מלהטא, בריר וצריף כולא. הכי נמי נפקי אתוון, צריפן ברירן מגו משחתא דבוצינא. וע"ד כתיב אמרת ה׳ צרופה. כמאן דמצרף כספא ודהבא.

פירוש הסולם

תצו) לבתר מתגלגלא בוצינא וכו׳: אחר זה מתגלגל הנר להסתלק והניצוצות והלהבות נשתככו. ואז יצאו אלו האותיות חקוקות ולוהטות מתנוצצות כמו זהב כשמתלהט בהתנוצצות. כאומן הזה, כשצורף כסף וזהב, ומוציאם מתוך אש לוהטת ברור ומצורף לגמרי. כך יצאו האותיות מצורפות וברורות, מתוך מדת הנר. וע"כ כתוב, אמרת ה׳ צרופה. כמי שצורף כסף וזהב.
פירוש. אחר שביאר פעולת הקו האמצעי בכללות, איך שהמשיך הארת השם מ"ב והשם ע"ב, חוזר לפרש פעולת הקו האמצעי בפרטות. שתחילה מפרש ענין תקון קו השמאל. ואח"כ מפרש סדר הארת ג׳ קוין, איך שמסבבים ומתגלגלים בג׳ מקומות. ולבסוף מבאר שאחר הגלגול הם נחים ומוציאים ההארות, דהיינו צירופי אותיות התורה, כשהן מצורפות וברורות. ויש לדעת שהארת ג׳ הקוין בזה אחר זה, מכונה בשם גלגול וסיבוב. כי הדינים שבכל קו הם כמו גלגלים המעבירים ההארה ממקום למקום מקו לקו. (כמ"ש בזהר בלק אות תמ"א) ואפילו כשהקו האמצעי בא למעט ולתקן קו השמאל, נבחן ג"כ שהתקון בא ע"י גלגול, שמקודם ממשיך את קו הימין, ואח"כ את קו השמאל, ואחר שממעטו מג"ר דחכמה הוא מיחד אותו עם קו הימין ויוצא הקו האמצעי. הרי שגם בבואו לתקן את השמאל הוא מתקן ע"י גלגול ג׳ הקוין בזה אחר זה.
וז"ש (באות תצ"ד) אתפשטא בוצינא, שהקו האמצעי נתפשט, וסחרא סחור סחור, דהיינו שמגלגל ג׳ הקוין למעט את קו השמאל וליחדו עם הימין, ואתלהיטו שביבין נציצין, שמחמת המיעוט נתלהטו הארות קו השמאל עם דינים, וסליקו לעילא לעילא, שהארתם עלתה ממטה למעלה. דהיינו בבחינת ו"ק דחכמה, המאירה רק ממטה למעלה. שזה כל התקון של קו השמאל וע"י פעולת המיעוט הזה, ואתלהיטו שמיא, שהקו האמצעי, הנקרא שמים, נתלהט מן הדינים של מסך דחירק, (כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ח) וכל חיילין עלאין כלהו, דהיינו כל מלאכי מרום, אתלהיטו ואתנציצו כחדא, שכולם נתלהטו מחמת הדינים דמסך דחירק דקו האמצעי.
ואחר שביאר ענין התקון של קו השמאל, מבאר סדר ההארה המתגלגלת על ג׳ הקוין אחר שנתקנו. וז"ש (באות תצ"ה) סחרא בוצינא לבתר מסטרא דדרום, שלאחר זה, מסבב הנר, שהוא הקו האמצעי מצד דרום, שהוא קו ימין, ואחר שהמשיך את הקו הימין, מעורר המסך דחירק של עצמו, וז"ש, ומדיד, במסך דחירק וסחרא מתמן למזרח, שהוא מדת עצמו, הקו האמצעי. וממזרח לצפון, וממזרח שהוא הקו האמצעי, בא וממשיך הצפון שהוא קו השמאל, עד דאסחר ותב לסטרא דדרום כבקדמיתא, שלבסוף, חוזר למדת הימין, שהוא דרום, להמשיך חסדים, ונקבע במדת קו ימין.
ואחר שביאר סדר הגלגול והנסיעה מבאר המנוחה. וז"ש (באות תצ"ו) לבתר מתגלגלא בוצינא לאסתלקא. אחר שגמר הגלגול, הוא מתגלגל להסתלק ולנוח. ואז, וזיקין ושביבין אשתככו, שהדינים של כל קו וקו נשתככו. וכדין נפקו אלין אתוון, מחקקן מקו ימין, מתלהטן, מקו שמאל, נצצין מקו אמצעי, כדהבא וכו׳.