זהר

רעט) ודבור דיהא בהון, בלא סרכא ועכובא כלל. הה"ד, ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת. דא צלותא, דאיהו דבור. ובגיניה אתמר, אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובל. ואי אית סרכא ונפקא בעכובא, יודע אני שמטורף. בגין סרכא בריאה דאיהי טרפה.

פירוש הסולם

רעט) ודבור דיהא בהון וכו': והדבור יהיה בהם, בה' מוצאות הפה, בלי סרכא ועכוב כלל. ז"ש, ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, אשר רבקה, היא התפלה שהיא דבור. ומשום זה למדנו, אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובלת. ואם יש סרכא, ויוצאת בעיכוב, יודע אני שתפלתי מטורפת, משום שיש סרכא בריאה, שהיא טרפה.