זהר

צא) ובספרא דאגדתא דבי רב אמרי, אע״ג דאורייתא מפי הגבורה אתמר כולה, מפי עצמו של משה כמו כן אתמר. ומאי איהו. כגון קללות שבמשנה תורה. ולבתר אתכלילן בגבורה, הה״ד משה ידבר והאלהים יעננו בקול. משה ידבר, דא קולו של משה. והאלהים יעננו בקול, דא גבורה, דאודי ליה לההוא קלא. הה״ד יעננו בקול בההוא קול דמשה. והשתא מאן דפתח במלי דאורייתא, ליפתח ויימא, יתבו.

פירוש הסולם

צא) ובספרא דאגדתא וכו׳: ובספר האגדה שבבית המדרש אמרו, אע״פ שהתורה נאמרה כולה מפי הגבורה שהיא המלכות, מפי עצמו של משה שהוא ז״א, גם כן נאמרה. ומה הוא. כגון הקללות שבמשנה תורה. ואח״כ נכללו מפי הגבורה. זהו שכתוב, משה ידבר והאלקים יעננו בקול. משה ידבר, זה קולו של משה, דהיינו ז״א, והאלקים יעננו בקול זהו גבורה, דהיינו המלכות, שהודה לקול ההוא ז"ש יעננו בקול, דהיינו בקול ההוא של משה. ועתה, מי שפתח בדברי תורה, יפתח ויאמר. ישבו.