זהר

רמו) דתאנא בשעתא דקב״ה אשגח בעלמא, וחמא דמתכשרן עובדיהון דבני נשא לתתא, אתגלייא עתיקא קדישא בזעיר אנפין, ומסתכלן כל אינון אנפין באנפין סתימין, ומתברכן כלהו. מ״ט מתברכן. משום דמסתכלין אלין באלין בארח מישר, דלא סטו לימינא ולשמאלא, הה״ד ישר יחזו פנימו. ומתברכן כלהו, ומשקיין דא לדא, עד דאתברכן כלהו עלמיא. ומשתכחי כלהו עלמין כחד, וכדין אתקרי יי׳ אחד ושמו אחד.

פירוש הסולם

רמו) דתאנא בשעתא וכו׳: שלמדנו, בשעה שהקב״ה משגיח בעולם ורואה מעשיהם של בני אדם למטה שהם כשרים, מתגלה עתיקא קדישא, שהוא כתר, בז״א, שהוא ת״ת, ומסתכלים כל אלו הפנים דז"א, בפנים סתומים דעתיקא, ומתברכים כולם. מה הטעם מתברכים, הוא משום שמסתכלים אלו באלו בדרך ישר, דהיינו בבחינת קו אמצעי, שאינו נוטה לימין ולא לשמאל. ז״ש, ישר יחזו פנימו. שפניהם דעתיקא וז"א מסתכלים אלו באלו בדרך ישר, דהיינו בבחינת קו אמצעי. ואז מתברכים כולם, ומשקים זה לזה עד שמתברכים כל העולמות, ונמצאים כל העולמות כאחד, ואז נקרא ה׳ אחד ושמו אחד.