זהר

קמח) מעילא לעילא נפקא קול דאשתמע, לבתר דההוא קול נפקא ואשתמע, נפקי דינין, וארחי דדינא ורחמי נפקין ומתפרשן מתמן, וירעם בשמים ה', דא בי דינא ברחמי. ועליון: אע"ג דלא אשתכח ולא אתיידע, כיון דההוא קול נפיק, כדין אשתכח כלא, דינא ורחמי, הה"ד ועליון יתן קולו, כיון דיתן קולו, כדין ברד וגחלי אש, מיא ואשא.

פירוש הסולם

קמח) מעילא לעילא נפקא וכו': ממעלה ולמעלה דהיינו מבינה, יוצא קול הנשמע, שהוא עמוד האמצעי המכריע בבינה, ואחר שקול ההוא יוצא ונשמע, שמכריע גם בנוקבא, והאורות דימין ושמאל נשמעים, דהיינו שמאירים, כמ"ש לעיל, (פרשת לך דף ד' ד"ה בשעתא עש"ה.) יוצאים הדינים מן נוקבא, ודרכי דין ורחמים יוצאים ומפורשים משם. פירוש, הדינים מסתלקים בסבת הכרעת קו אמצעי, והמוחין מאירים בדרכים של דין ורחמים שביסוד דנוקבא, שבדרכי הרחמים שבציון מאירה החכמה, ובדרכי הדין שבירושלים מאירים החסדים.
וירעם בשמים ה' וגו': זהו בית דין ברחמים, דהיינו בחינת הדינין שבציון שהם דינין דשמאל, שכלפי דינין שבירושלים הוא רחמים, ועליון, דהיינו בינה, אע"פ שאינו נמצא ואינו נודע מטרם ביאת קו אמצעי, מחמת הדינין שבשמאל, כיון שאותו הקול יוצא ומכריע בין ימין ושמאל, אז נמצא הכל בדין ורחמים. דהיינו שמקיים הארת ב' הקוין ימין ושמאל. וזהו שכתוב, ועליון יתן קולו, כיון דיתן קולו כיון שהעליון שהיא בינה נותן קולו אל הנוקבא, ומכריע בב' קוין שלה, אז ברד וגחלי אש, שהם מים ואש.
פירוש, עם ביאת הקול, שהוא קו אמצעי, מבינה אל הנוקבא, מסתלקים הדינים ומתגלים המוחין על דרכי הדין ורחמים שבה, כנ"ל, שדרכי הרחמים שהם בציון מכונים ברד, ושם מתגלה החכמה. ודרכי הדין שהם בירושלים, מכונים גחלי אש. ששם מתגלים החסדים.