זהר

קמו) ועלמא כד אתברי, מההוא אתר אתברי, דאיהו שכלולא דעלמא ותקונוי, דאיהו חד נקודה דעלמא, ואמצעיתא דכלא, ומאן איהו, ציון, דכתיב מזמור לאסף אל אלהים יי' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו. ומאן אתר, מציון, דכתיב מציון מכלל יופי אלהים הופיע, מההוא אתר, דאיהו סטרא דשכלולא דמהימנותא שלימתא כדקא יאות, וציון תקיפו ונקודה דכל עלמא, ומההוא אתר אשתכלל כל עלמא ואתעביד, ומגויה כל עלמא אתזן.

פירוש הסולם

קמו) ועלמא כד אתברי וכו': והעולם כשנברא, נברא מאותו מקום, שהוא שכלול העולם ותקוניו, שהוא נקודה אחת של העולם ושהיא אמצעית הכל, ומי היא. הוא ציון, שהיא יסוד הפנימי דנוקבא, שכתוב ​מזמור לאסף אל אלהים הוי"ה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו. ומאיזה מקום דבר, מציון, שכתוב, מציון מכלל יופי אלקים הופיע, מאותו מקום, שהיא בחינת השכלול של אמונה השלמה כראוי. וציון היא חזקתו, שה"ס הארת החכמה, ונקודתו, שה"ס הארת החסדים, של כל העולם, ומאותו מקום נשתכלל ונעשה כל העולם, דהיינו בחכמה שבה, ומתוכה כל העולם ניזון, דהיינו בחסדים שבה.