זהר

תכו) א"ל, אי הכי, הא כתיב, הן הכה צור ויזובו מים. מאן מחי לשמיה. א"ל, פטישא חריפא, בקטרוי ידיע, ואת שאיל דא. אלא תא חזי, בכל אתר צור גבורה, וכד בעי קב"ה למחאה, או לאלקאה, אתער גבורה דא וההוא גבורה מחי ולקי, ודא הוא דכתיב, הן הכה צור ויזובו מים. ואי לאו דאתער צור, ולקי באתר דאצטריך, לא נביעין מיא.

פירוש הסולם

תכו) א"ל אי הכי וכו': אמר לו, אם כן, הרי כתוב, הכה צור ויזובו מים, מי מכה לשמו. א"ל, פטיש מחודד ניכר בהכאותיו, כלומר איש חריף יודע להקשות, ואתה שואל זה. אלא בוא וראה, בכל מקום צור הוא גבורה, כלומר מלכות כשהיא בבחינת גבורה, וכשרוצה הקב"ה, שהוא ז"א, להכות או להעניש מתעורר גבורה זו, וגבורה ההיא מכה ומעניש. וזהו שכתוב, הן הכה צור וגו' שפירושו שהצור הכה. ואם לא שנתעורר הצור והכה במקום שצריך, לא היו נובעים מים.