תוכן

ל) ונמצא עתה, שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם, אם היתה ברגליו ממש, שנתארכו פסיעותיו, והיה פוסע פסיעות. או אם נשא אותו על כנפי נשרים. ובקפיצה אחת הלך שם. וזהו סברת ר' נחמיה, והם ב' מיני קפיצות, שביארנום לעיל. וזו היא כונת, כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות, כי בתנחומא מונה ד'. ובמסכת סנהדרין, מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה. ועוד, כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ, דרעמסס לסכות, והענין תלוי בזה, כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים, בפנים אחת, אליבא דכולי עלמא אינה נמנית. וגם לסברת האומר כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים, ולכן לא מנו אותה בסנהדרין. אמנם המקומות, אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו, אלו הם שנמנו, בין בתנחומא בין בסנהדרין. כמו יעקב, שנאמר בו ויצא יעקב ונאמר בו, וישא יעקב רגליו. וכן באליעזר, נאמר, ואבא היום אל העין, תלה בו בעצמו. ולדברי האומר בתנחומא מוכיח, כי גם אברהם היה כן, ולכן לא הביא פסוק זה של אורח ברגליו לא יבא, כי מורה הפך זה. אך הביא פסוק ויחלק עליהם לילה, המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם.