זהר

קסז) ת"ח, כל זמנא דהוה יהושע לגבי דמשה, הוה אוליף ואניק מתוך האוהל, ולא דחיל. בתר דאתפרש ממשה, והוה בלחודוי, מה כתיב, ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו, דלא הוה יכיל לאסתכל, והאי מחד שליחא, כ"ש מאתר אחרא.

פירוש הסולם

קסז) ת"ח כל זמנא וכו': בוא וראה, כל זמן שהיה יהושע אצל משה, היה לומד ויונק מתוך האהל, שהוא מלכות, ולא היה מתירא. אחר שנפרד ממשה והיה לבדו, מה כתוב, ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו. שלא היה יכול להסתכל. וזה היה מפני שליח אחד, ומכל שכן ממקום אחר.