זהר

קעד) תליתאה, יהו״ה דאקרי אלהים כמה דאתמר, רחמי, ונפיק מניה דינא. ודא הוא ההוא נהר, דנגיד ונפיק מעדן. רביעאה, אל גדול. והא אתמר, ודא גדולה. חמשאה, אלהים. ובכל אתר הוא גבורה. שתיתאה, יהו״ה, רחמי, שלימו דכלא. עקרא דכלא. קשרא די מהימנותא. אחיד לכל סטרין. ודא תפארת ישראל.

פירוש הסולם

קעד) תליתאה הוי״ה דאקרי וכו׳: אחר שביאר ב׳ שמות הראשונים, אהיה יה שהם כתר וחכמה, (כנ״ל אות קס״ח) מבאר שם השלישי, שהוא הויה שנקרא אלקים. דהיינו בינה. כמו שלמדנו, שבינה בעצם היא רחמים, אלא שיוצא ממנה דין. וע״כ הכתב הוא הויה, רחמים. והקריאה הוא אלקים, דין, להיותה מנוקדת בניקוד אלקים. (כנ״ל אות קנ״ט) וזה הוא נהר ההוא היוצא מעדן. שהיא בינה. השם הרביעי הוא, אל גדול, וכבר למדנו, שהיא גדולה, דהיינו ספירת החסד. השם החמשי הוא אלקים, שבכל מקום הוא גבורה. השם הששי הוא הויה, רחמים, שהוא שלמות הכל, עיקר הכל, הקשר של האמונה, אוחז לכל הקצוות. שכולל כל ששה קצוות חג״ת נה״י. וזה הוא תפארת ישראל.