זהר

קסא) תמינאה, א״ל חי. כד״א כי שם צוה יי׳ את הברכה חיים וגו'. ודא צדיק, דכל חיים נפקין מתמן, ואקרי יהו״ה. כד״א יי׳ צדיק יבחן. ודא היא ו׳ זעירא דשמא קדישא. בג״כ ו״ו ווין תרין.

פירוש הסולם

קסא) תמינאה אל חי וכו׳: השם השמיני הוא אל חי, כש״א, כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים וגו'. וזהו צדיק, דהיינו יסוד, שכל החיים יוצאים משם. ונקראה הויה, כש״א הויה צדיק יבחן. וזו היא ו' קטנה של השם הקדוש, שמשום זה ו״ו של שם הקדוש יש בה ב׳ ווין. שהו׳ הראשונה היא תפארת, והו׳ השניה היא יסוד.