זהר
קעח)
וירץ העבד לקראתה, זה מטטרון. ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך, אמור לי רמז חכמתא, בידיעת בוראך, סמה שעסקת בעולם שיצאת ממנו. אמר רבי אבא, כדפרשינן, אחר כל זה מה כתיב,
ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה, א"ר אבא, אותם העצמות שנפזרו לכאן ולכאן, הוא צומד אותם, ושוקלם זה על זה, כמה דאת אמר
ועצמותיך יחליץ.
