זהר

נח) ויסתכל החגב, יותן הסבל על שכמו של בית דוד. ותפר האביונה, זו עבודת בית המקדש למטה. וצווחין בני נשא, ולא מתענון. מאי טעמא. כי הולך האדם אל בית עולמו, מסתלק הכבוד למעלה למעלה, ואינון צווחין ולית מאן דישגח בהו. בגין דאיהו אסתלק לבית עולמו, דנפק מיניה. ועל דא אשתכח מארה, וביש, ומות, ומאורעות רעות בעולם. וספדין וצווחין בכל יומא. דכתיב, כי עלה מות בחלונינו.

פירוש הסולם

נח) ויסתבל החגב: היינו שיותן הסבל על שכמו של בית דוד דהיינו שילכו בגלות. ותפר האביונה, זו עבודת בית המקדש למטה. ובני אדם זועקים ואינם נענים. מהו הטעם. הוא, כי הולך האדם אל בית עולמו, היינו שהכבוד, שהוא המלכות, מסתלק למעלה למעלה, והם זועקים ואין מי שישגיח בהם. משום שהוא מסתלק לבית עולמו, דהיינו אל המקום שיצא ממנו. וע"כ נמצאים מארה ורע, ומות, ומאורעות רעות בעולם. וסופדים וזועקים בכל יום. שכתוב, כי עלה מות בחלונינו.