זהר

שלז) אבל באורייתא, ע׳ פנים לתורה בלשון חד. ודא יסוד. י׳ הלכה חדא, חכמה זעירא מלכות, דבה שבעין לשון, בחושבן סוד, מן יסוד. ויסוד איהו לשון הקדש, סוד המרכבה, בשבעין קתדראין, עלייהו אתמר כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה. לשון חד, איהו שבעים לשון, על מדה זעירא דחכמה זעירא, דאיהי י׳ זעירא. ב', תרין שפוון, דבהון דעת ותבונה, בהון אשתלימו שבעין ותרין. ע״כ.

פירוש הסולם

שלז) אבל באורייתא וכו׳: אבל בתורה, יש ע׳ פנים בלשון אחד, שהוא לשון הקדש, וזה הוא יסוד, שכולל ז״ס דז״א, שכל אחת כלולה מעשר והם ע'. י׳ מן יסוד, היא הלכה אחת, שהיא חכמה קטנה, דהיינו מלכות, שבה ע׳ לשון, כחשבון סוד מן יסוד. ויסוד הוא לשון הקדש, סוד המרכבה בע' כסאות, עליהם למדנו, כל העונה אמן יהא שמיה רבא מבדך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה. לשון אחד, שהוא יסוד. הוא ע׳ לשון, על מדה קטנה דחכמה קטנה, שהיא י׳ קטנה. שעליה רומזת הי׳ של יסוד, והגימטריא של יסוד ה״ס ע׳ לשון, שמאירים על הי׳. שביחד הם אותיות יסוד. ב׳ דהיינו משה ואהרן שהם על הסנהדרין כנ״ל, שהם ב׳ שפתים, דהיינו נצח והוד. וזה הוא מבחינת הספירות, ומבחינת המוחין, בהם דעת ותבונה, שמשה ה״ס דעת, ואהרן ה״ס תבונה, בהם נשלמים הסנהדרין לע״ב. דהיינו נגד השם ע״ב. (ע״כ רעיא מהימנא).