זהר

שכח) אבל לא אתמר, אלא כמה דאשכחן בדבורה. דכתיב היא שופטה את ישראל בעת ההיא. ועל דא תנינן, ווי לב״נ דאתתא קא מברכא ליה לפתורא. כך דבורה, היא שופטה את ישראל בעת ההיא, ווי לדרא דלא אשתכח בהו מאן דדאין לעמא, אלא חד נוקבא.

פירוש הסולם

שכח) אבל לא אתמר וכו׳: אבל לא אמרו, אלא כמו שאנו מוצאים בדבורה. שכתוב. היא שופטה את ישראל בעת ההיא. וע״כ למדנו, אוי לאדם, שאשתו מברכת בשבילו בשלחנו, דהיינו שמוציאה את בעלה בברכת מזונות, משום שהוא אינו יודע לברך. כך דבורה, היא שופטה את ישראל בעת ההיא, אוי לדור, שלא נמצא בהם מי שידין את העם, אלא נקבה אחת.