זהר

תיא) וכד דינא אשתלים ושריא עליה דב״נ, כדין אסתיים ואתתקנו אצבען, חמש בגו חמש, ימינא בשמאלא, לאחזאה דהא כלא אסתכמו עליה בההוא דינא, וידוי מתישרן, לאחזאה מלה בלא כוונה דב״נ, ולא יתכוון ביה. וע״ד כתיב, ימינך יי׳ נאדרי בכח ימינך יי׳ תרעץ אויב. לאתכללא שמאלא בימינא, ואשלים דינא, וכדין הוא קיימא דכלא. וע״ד, כד בעא קב״ה לקיימא כלא, כתיב נשבע יי׳ בימינו ובזרוע עזו וגו׳.

פירוש הסולם

תיא) וכד דינא אשתלים וכו׳: וכשהדין נשלם ושורה על האדם, אז מסתיים ונתקנו האצבעות חמש כנגד חמש, ימין בשמאל, להראות שכולם הסכימו עליו בדין ההוא, וידיו מתישרות, כלומר, שהאצבעות משתלבות אלו באלו, להראות דבר בלא כוונת האדם, שלא נתכוון בו. וע״כ כתוב, ימינך ה׳ נאדרי בכח ימינך ה׳ תרעץ אויב. שפירושו שנכלל השמאל בימין, ונשלם הדין. ואז הוא קיום הכל. וע״כ כשרוצה הקב״ה לקיים הכל, כתוב, נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עוזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך וגו'.
ביאור המאמר. הנה המאמר הזה בא לבאר לנו ענין שבועת ה', איך היא נעשית. כי ודאי דברה תורה כלשון בני אדם, (ברכות ל״א) אמנם פנימיות הדברים מה היא. וכבר בארנו את זה במקום אחר (לעיל אות יוד) שכל גילויי הקב״ה לתחתונים, המוגדרים בקריאה ודבור וכיוצא בו. הם רק על ידי פעולות ממנו ית'. וע״כ גם ענין השבועה ה״ס גילוי פעולה כזו המוגדרת בבטחונה המחויב, כמו שבועה, שאי אפשר לשנות עוד. ולזה מבאר לנו ב׳ ענינים, א) שיש גבול לחטאים ולדינים, שאחר שהחוטא מגיע לגבול הזה אינו יכול לחטוא עוד, ומשום זה אין עוד דינים. ב) שמבחינת כללות העולם נבחן גבול הזה לשבועה, מחמת שהרשעים הם כאלו מתו, שאינם יכולים עוד לחטוא, ואין עוד דינים בארץ. שזסו״ה נשבע ה׳ בימינו ובזרוע קדשו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך וגו'. שזה יהיה קודם גמר התקון.
והנה שורש כל החטאים שבעולם הוא הגברת השמאל על הימין, שכל אדם יש לו שורש למעלה, ואדם החוטא מגביר את השמאל ומפרידו מן הימין ועושה מחלוקת בין ימין לשמאל, כמו שהיתה מחלוקת ביניהם מטרם שקו אמצעי כלל אותם, (כנ״ל ב״א דף נ״ז ד״ה וזה) וכל זה עושה החוטא בשורש נשמתו למעלה. והדינים הנמשכים מהמחלוקת הזאת הם בחינת העונשים שלו. ואם ממשיך וחוטא ואינו עושה תשובה, הנה מתגלה עליו מדת הדין הקשה, מבחינת המלכות דצמצום א׳ שלא נמתקה בבינה. ואז מסתלקים כל האורות משורשו למעלה והוא מת.
אמנם מדת הדין הזו שמתגלה עליו, אינה נשלמת בפעם אחת (כנ״ל ויצא דף י"ז ד"ה וצריך) וע״י ריבוי חטאים היא הולכת ונאחזת בכל מדרגה ומדרגה מה׳ מדרגות חג"ת נ״ה, וכשמגעת לראש הספירות שהוא חסד, אז נשלמת צורתה בכל השיעור, ואין עוד דינים יותר. וצריך שתדע, שמה שאנו אומרים שמדת הדין הקשה של המלכות דצמצום א׳, בכל מקום שנוגעת מבריחה את האורות כולם משם, הוא רק בבחינת קו השמאל, שמשם נמשכת חכמה, משא״כ בקו ימין, שמשם נמשכים חסדים בלבד, אין מדת הדין פוגמת בה כלום. מפני שעל אור החסדים לא היה צמצום מעולם, אלא רק על אור החכמה בלבד, כנודע. ועם זה תבין, שאחר שמדת הדין הקשה נאחזת בכל ה׳ מדרגות חג״ת נ״ה, אז מסתלקים כל האורות דחג״ת נ״ה דקו שמאל בלבד, וקו ימין לא בלבד שאינו נפגם, אלא הוא עוד מתחזק מזה, כי נצח את המחלוקת, שהרי קו השמאל נתבטל ומוכרח להכלל עתה בקו ימין. אמנם החוטא, שכבר נתדבק בשמאל מחמת חטאיו, אינו יכול לקבל כלום מקו ימין, וע״כ הוא מת.
וכבר ידעת שמבחינת מלכות דצמצום א׳ שהיא מלכות דמדת הדין, אין העולם יכול להתקיים, משום שהכלים שלה אינם ראוים לקבל אור החיים, שז״ס תחלה נברא העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים שתף עמו מדת הרחמים, שפירושו שהעלה המלכות לבינה שהיא מדת הרחמים ונמתקה שם, ואז בני העולם הנמשכים ממלכות, הכלים שלהם ראוים לקבל אור החיים וכל המוחין ויכולים להתקיים (כמ״ש לעיל ב״א דף ז׳ ד״ה וכבר ע״ש) ולפיכך נתקנה המלכות מב׳ נקודות אלה, אשר נקודה דמדת הדין שבה היא בגניזו ואינה נודעת. ונקודה הממותקת ברחמי הבינה היא בגלוי. כדי שהנמשכים ממנה יהיו ראוים לקבל אורות ומוחין. והיא נקראת, משום ב׳ נקודות אלה, עץ הדעת טוב ורע, שאם בני אדם זוכים נמצאת מדת הדין בגניזו, וראוים לקבל ממנה טוב. ואם אינם זוכים מתגלה עליהם מדת הדין שבה, וכל הנמשכים ממנה נפגמים הכלים שלהם, ואינם ראוים לקבל אור, והיא רע להם. (כנ״ל בהקסה״ז דף קכ"ד אות קכ״ג ע״ש בהסולם).
ואדם החוטא כל זמן שלא נגלתה עליו נקודה דמדת הדין, מועילה תשובה, מחמת שכליו עוד ראוים לקבל אור. מה שאין כן אחר שנגלתה עליו נקודה דמדת הדין, אין מועילה לו תשובה. כי כליו אינם ראוים עוד לקבל שום אור.
גם ידעת שאין לך דבר שאין בו עשר ספירות, שהם ה׳ בחינות כח״ב תו"מ, כי ת״ת בלבדו כולל שש ספירות, והן עשר. ומבחינת ז׳ תחתונות הן נקראות חג״ת נ״ה, שחג״ת הם כח"ב ונ״ה הם תו״מ. ואדם החוטא שנגלתה עליו נקודה דמדת הדין, הולך ופוגם בכל עשר ספירות משורש נשמתו. תחלה בהוד, ואח״כ בנצח, עד שפוגם בחסד, ואז נשלם גילוי הנקודה דמדת הדין, ושוב אין מועילה תשובה.
וזה שאמר (באות ת״ט) כל זמנא דבר נש חטי וכו׳ אית דרגא דאשתמודעא לעילא וכו׳ כי בחטאו פוגם במדרגה למעלה בשורש נשמתו, שנעשית מחלוקת בין ב׳ קוין שמאל וימין, שזה מביא לגילוי מדת הדין. אשר המדרגה ההיא הנפגמת מורידה עליו דינים. ואסתכל עליה אי תב בתיובתא וכו', כי כל זמן שלא פגם בכל ע״ס שלו עד החסד, עוד לא קלקל הכלים שלו וראוי לעשות תשובה. ומאותו הטעם גם הוא יכול לחטוא עוד, דהיינו להמשיך מקו שמאל למטה. אוסיף למחטי הא דרגא אחרא וכו׳ שפוגם במדרגה יותר גבוהה שבשורש נשמתו, ואי אוסיף למחטי, אוסיף דרגא על דרגא, עד דאשלים לחמשה דרגין, שהם כל העשר ספירות של שורש נשמתו, ואז נתרוקן קו השמאל למעלה מכל אור, וכבר אינו יכול לחטוא שאין לו עוד מה לינק משמאל ונפסקה המחלוקת בין שמאל וימין. כי אחר שנגלתה מדת הדין בספירת החסד דשורש נשמתו, אין קו השמאל ראוי לקבל עוד אור, וקו הימין נתתקן ונתחזק כי נצח המחלוקת כנ״ל. וז״ש (באות ת״ז) כיון דאתתקן ימינא לקבליה, דהיינו שנצח את המחלוקת ונתתקן, ואסתכם עליה, והסכים על הדינים שנגלו בקו שמאל, ובאדם החוטא, הא שמאלא זמינא לאסכמא בימינא ולאתכללא ביה, כי מחמת שהוא נתרוקן מאורותיו נתבטלה המחלוקת שלו עם הימין, והוא מוכן להכלל כולו בימין, ולהנות מאורות הימין. כיון דשמאלא אסתכם בימינא, כדין לא תליא בתשובה. כי אין השמאל מסכים להכלל בימין אלא אחר שנגלתה המלכות דמדת הדין בכל המדרגות עד החסד. ואז כבר אין מועילה תשובה, כי נתקלקלו כליו ואין ראוי עוד לקבל אור אפילו אם יעשה תשובה כנ״ל. וז״ש (באות ת״א) וכד דינא אשתלים שמדת הדין נגלתה בכל המדרגות ואין לו לפגום יותר, כדין אסתיים שנשלמה המחלוקת בין ימין ושמאל, ואין עוד דינים, כי אינו יכול עוד לחטוא והשמאל נכנע ונכלל כולו בימין. ואתתקנו אצבען חמש בגו חמש ימינא בשמאלא. שכל חמש בחינות של השמאל באו בתוך חמש של הימין. וידוי מתישרן לאחזאה מלה בלא כוונה וכו' שאחר שנשלם ונסתיים עליו הדין, משלב האדם החוטא את אצבעות ידיו אלה באלה, בלי שיתכוון לזה, שזה מראה שחמש אצבעות, שה״ס ע״ס דשמאל של שורש נשמתו למעלה, נשתלבו ונכללו בימין והחוטא שאינו יכול לקבל כלום מימין, נגזר עליו המות. ומעשיו למטה, אע״פ שעושה אותם בלי כוונה כלל, הם מורים על גזר הדין שעליו למעלה.
ועד כאן המדובר הוא בבחינת הפרט של אדם החוטא. אמנם בכללות ישראל, יש צדיקים הנאחזים בימין, ויש רשעים המגבירים בחטאם את קו השמאל. כלל ישראל נדון אחר רובו, ואם הרוב הם הרשעים אז מתגבר קו השמאל ורוצה לבטל את קו הימין, ואז האומות הנמשכים מקו השמאל, מקבלים כח לרדות בישראל ולענותם, שהם מקו ימין. שז״ס כל הגליות, וז"ס גלות מצרים. אמנם אחר שהרשעים הגבירו בחטאם עד שגילו מדת הדין בכל ה׳ המדרגות עד החסד, אז נתרוקן קו השמאל ואין לו כה לעמוד בפני עצמו והוא נכלל בקו ימין. וכיון שנתבטל קו השמאל נתבטלו העונשים, ונתבטל כח המצרים לענות את ישראל. וז״ש וע״ד כתיב, ימינך ה׳ נאדרי בכח ימינך ה׳ תרעץ אויב, לאתכללא שמאלא בימינא, ואשלים דינא. כי אחר שנגלתה מדת הדין ונתבטל כח השמאל ונכלל בימין, אז נתבטל כח הרשעים וכח המצרים הנאחזים בשמאל, והימין נתחזק כי נצח את המחלוקת, ואז נאמר ימינך ה׳ נאדרי בכח. מחמת שנצח את השמאל, וע״כ ימינך ה׳ תרעץ אויב, דהיינו המצרים, שנמשכים משמאל.
וכמו שהיה בגלות מצרים כן יהיה לעתיד, בשעה שיגאל אותנו מכל האומות שבעולם, שגם אז תהיה זאת על ידי פעולת הגילוי של מלכות דמדת הדין, בכל המדרגות, המבטלת את כח השמאל, שלא יוכל עוד לעולם להתגבר על הימין, שפעולה זו נבחנת כמו שבועה ששום אומה שבעולם לא תשעבד עוד את ישראל הנמשכים מימין.
וז״ש, וע״ד, כד בעא קב״ה לקיימא כלא, דהיינו לקיים הכל באפן, ששום אומה ולשון לא תוכלנה עוד לשעבד את ישראל, כתיב, נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עזו וגו'. דהיינו ע״י פעולת גילוי המלכות דמדת הדין בכל המדרגות שבעולמות, שזה סוד שבועה והבטחה, שקו השמאל לא יוכל עוד להתגבר על הימין לעולם, וע״כ נשבע ה׳ בימינו, דהיינו בהתגברות כח הימין שנצח את המחלוקת, ובזרוע עזו, דהיינו בשמאל שכבר נכלל בימין, אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו וגו'.
ונתבארו כאן ג׳ חלוקות בענין גילוי המלכות דמדת הדין בכל המדרגות, המכניע את קו השמאל, שיכלול בימין, באפן שלא יוכל עוד להתגבר על הימין לעולם. א) הוא גילוי מדת הדין בשורש אדם פרטי החוטא, שכבר אפסה ממנו כל תקוה, ואינו יכול להוסיף חטא, גם אינו יכול עוד לחזור בתשובה .ב) גילוי מדת הדין בשורש פרטי של אומה אחת, כמו שהיה במצרים, שנאמר אז ימינך ה׳ נאדרי בכח וגו'. אשר פעולת גילוי מדת הדין על המצרים, הוא כעין שבועה, שלא יוכלו עוד המצרים לשעבד את ישראל לעולם, וז״ש, כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם. ג) היא פעולת גילוי המלכות דמדת הדין בכללות כל העולם שזה פוגע בכל ע׳ אומות, ואז נשבע ה׳ בכללות, שלא יתגבר עוד קו השמאל על הימין בכללות כל העולם שז״ס נשבע ה׳ בימינו וגו׳ כנ"ל.