זהר

תכג) זכאין אינון צדיקייא דאית לון חולקא עלאה בקודשא ב"ה, בחולקא קדישא, בקדושי מלכא, בגין דאינון מקדשי גרמייהו בקדושי דמאריהון. וכל מאן דאתקדש, קב"ה מקדש ליה, דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים. בר נש מקדש גרמיה מלרע, מקדשין ליה מלעילא, וכד אתקדש ב"נ בקדושה דמאריה, מלבישין ליה נשמתא קדישא, אחסנא דקודשא ב"ה וכנסת ישראל, וכדין ירית כלא. ואלין דאקרון בנין לקודשא בריך הוא, כמה דכתיב בנים אתם ליי' אלהיכם, והא אוקמוה.

פירוש הסולם

תכג) זכאין אינון צדיקיא וכו': אשרי הם הצדיקים, שיש להם חלק עליון בהקב"ה, בהחלק הקדוש, בקדושות של המלך, משום שהם מקדשים את עצמם בקדושות אדונם, וכל מי שמתקדש, הקב"ה מקדש אותו, שכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים, אדם מקדש את עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. וכשמתקדש האדם בקדושת אדונו מלבישים אותו נשמה קדושה, שהיא ירושת הקב"ה. וכנסת ישראל, שהנשמה היא תולדה מזו"ן. ואז יורש הכל. ואלו הם הנקראים בנים להקב"ה. כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. וכבר העמדנו.