זהר

תיז) וההוא יומא דבתולה נשאת ברביעי, ואית לה קיומא לתתא. כרוזא קיימא לעילא וקרי, אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. וע"ד, ביומא דנפילה קימה משמע, דכתיב כי נפלתי קמתי.

פירוש הסולם

תיז) וההוא יומא דבתולה וכו': ואותו יום שהבתולה נשאת ליום רביעי, ויש לה קיום ושלמות למטה, עומד הכרוז למעלה וקורא, אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. ועל כן, משמע שביום הנפילה, שהוא יום רביעי, היתה הקימה, שהיא בנין השלמות שלה. שכתוב, כי נפלתי קמתי (וביאור סיום הכתוב, עי' להלאה אות ת"ל)