זהר

קנו) ואית נימין דשערא, דההוא דאיתמר ביה, ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי. וכלהו רחמי. לית נימא דלא אית ליה מבועא, ודא י׳. נימא אריכא דא ו'. קמיטא ה׳ זעירא. אריכא וקמיטא לתתא, דא ה׳ עילאה, דאית בה דינא ורחמי. דקמיטא ולא אריכא, דא ה׳ תתאה, דאיהו כלא דינא.

פירוש הסולם

קנו) ואית נימין דשערא וכו׳: ויש נימי שערות של אותו שנאמר בו, ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי. וכולן הן רחמים. אין שערה שאין לה מבוע, המבוע הוא י׳, שערה ארוכה היא ו׳, שערה מקומטת היא ה׳ קטנה. שערה ארוכה ומקומטת למטה, זו ה׳ עליונה דהויה, שהיא בינה, שיש בה דין ורחמים. שערה מקומטת ואינה, ארוכה, זו ה׳ תחתונה, דהויה, שהיא כולה דין.