זהר

לט) א"ל קב"ה, משה, הרי לך עצה בזה, השלך המטה אצלם, ויתחקק נחש עלי צור שניהם ביחד, וינצלו. הה"ד, ויורהו ה' עץ. כמד"א, מקום שיפול העץ, שהוא עצה. וישלך אל המים. וכתיב שם שם לו חק ומשפט, נחש עלי צור. ושם נסהו, עטרהו בנסים. אמר הקב"ה, מכאן ולהלאה, הרי לך שיעמוד אצל המים, הרי לך שיתקדש שמי במים.

פירוש הסולם

לט) א"ל קב"ה משה וכו': א"ל הקב"ה, משה, הרי לך עצה בזה. השלך המטה אל המים, ויחקק נחש עלי צור, שניהם ביחד (כנ"ל באות ל"ז) וינצלו. ז"ש, ויורהו ה' עץ, כמש"א, מקום שיפול העץ, שפירושו עצה. וישלך אל המים כמו שנצטוה. וכתוב שם שם לו חק ומשפט. שפירושו שנחקק נחש עלי צור (כנ"ל באות ל"ז). ושם נסהו. היינו שעטרהו בנסים. אמר הקב"ה מכאן ולהלאה, הרי לך שיעמוד אצל המים, שהוא צור, שעל ידו יוצאים מים כנ"ל. הרי לך שיתקדש שמי במים, דהיינו ע"י חקיקת הנחש בצור, שמעביר הקליפות ממנו כנ"ל. ומתקדש השם.