זהר

תקפא) אמר ר"ש, דא הוד דילך רעיא מהימנא, דביה אנת חרב, מנבואה דילך משמאלא, ובגין דאנת מוליך לימין משה דאיהו נצח, רישא דשחרין, אילת אהבים, פתח דוד למנצח על אילת השחר, דביה ייתי מארי נצחן קרבייא. ובגין דנצח והוד תרין שחרין, אוקמוה במתניתין מאימתי קורין את שמע בשחרין, ולא אמר בשחר. אלא בשחרין תרין.

פירוש הסולם

תקפא) אמר ר"ש דא וכו': א"ר שמעון, רעיא מהימנא, זה ההוד שלך, שבו אתה חרב מנבואה שלך בשמאל, ומשום שאתה, מוליך לימין משה, שהוא נצח, שהוא ראש השחרין, כי נצח והוד נקראים ב' שחרין, מחמת שהס"א נאחזת בשניהם, כנ"ל בסמוך, ונצח הוא ראש השחרין, ומצדו, נקראת המלכות אילת אהבים. וע"כ פתח דוד למנצח על אילת השחר, כי בו, בנצח, יבאו אותם המנצחים מלחמות. כי אי אפשר לנצח מלחמה עם הס"א, זולת בספירת הנצח כנ"ל בדבור הסמוך. ומשום שנצח והוד הם ב' שחרין, העמידו במשנה, מאימתי קורין את שמע בשחרין. ולא אמר בשחר, אלא בשחרין, תרין. שהכונה היא על נו"ה המאירים אל הנוקבא בב' שעות ראשונות של הבוקר, כנ"ל בדבור הסמוך. שהם נקראים שחרין.