זהר

שמד) קשת, סימן תקיעה שברים תרועה. ואינון סימן מרכבה דאבהן. תקיעה, דאברהם. שברים, דיצחק. תרועה, דיעקב. דאתמר ביה ותרועת מלך בו. וג' גוונין אתחזיין ביה, חוור סומק וירוק. ומסטרא דגבורה, אתקרי קשת גבורים חתים. ומסטרא דימינא, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם. כד אתחזי ביום הגשם, אחזי רחמי. וכד אתחזי בלא מטרא, אחזי דינא. מעורב בין מטרא ושמשא, אחזי דינא ורחמי כליל. והאי איהו ש' מן שדי, תלת ענפי אבהן, דאינון ידו"ד אלהי"נו ידו"ד, תלת שמהן לקבל תלת ענפי אבהן. ובהון י"ד אתוון, בחושבן ד"י מן שדי. ולבוש דשדי, מטטרון, דהכי סליק בחושבן שדי. ע"כ.

פירוש הסולם

שמד) קש"ת סימן תקיעה וכו': ​קש"ת, הוא סימן תקיעה שברים תרועה. והם סימן המרכבה של האבות, תקיעה היא אברהם. שברים היא יצחק. תרועה היא יעקב, שנאמר בו ותרועת מלך בו. וג' צבעים נראים בו, בקשת, לבן אדום וירוק. ומצד הגבורה נקרא היסוד, קשת גבורים חתים. ומצד הימין שהוא חסד נקרא, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם. כשנראה ביום הגשם נראה רחמים, וכשנראה בלא גשם נראה דין. ואם מעורב בין גשם ושמש, מראה שדין ורחמים כלולים. וזה הוא ש' של שדי, המורה על ג' ענפי אבות, שהם הויה אלקינו הויה, שהם ג' שמות כנגד ג' ענפי האבות, שהם חג"ת. ובהם בג' שמות אלו, י"ד אותיות, בחשבון ד"י מן שדי. שדי הוא יסוד דז"א, והלבוש דשדי, היא מטטרון שהוא בגימטריא שדי. (ע"כ רעיא מהימנא)