זהר

שמג) והכי כד הוה פתח ר"ע במעשה מרכבה, פומיה הוה סיני, וקליה הוה סלם, דביה מלאכין סלקין ונחתין. בכל דבור ודבור דיליה, הוה רכיב עליה מלאך מטטרו"ן. איהו רכב לשכינתא, דכלילא ביה ספירן עמודא דאמצעיתא, דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א מלגו. דשכינתא כלילא מי' ספירן, דלבר. וקב"ה ושכינתיה, רכב ומרכבה. עמודא דאמצעיתא, רכב לעלת העלות. ושכינתיה, רכב לעמודא דאמצעיתא. ועלת העלות איהו דמיחד לכלא, ומסדר לכלא, ונהיר בכלא. נהוריה אעבר בנשמתא וגופא ולבושא. ולית ביה שנוי ושותפו וחושבן ותמונה ודמיון מכל מרכבתא, ומראה ודמיון דאתחזייא בעין השכל. דרגין עלאין ותתאין, אינון רכב ומרכבתא לגביה, ועליה לית מאן דרכיב.

פירוש הסולם

שמג) והכי כד הוה וכו': וכך כשפתח ר' עקיבא במעשה מרכבה, פיו, היה סיני, וקולו, היה סולם, שבו המלאכים עולים ויורדים. בכל דבור ודבור שלו היה רוכב עליו המלאך מטטרון. הוא רכב אל השכינה, כי כלולים בו ספירות עמוד האמצעי שהוא ז"א, שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הם בפנים, והשכינה הכלולה מיוד ספירות, היא בחוץ עליו. והקב"ה ושכינתו הם רכב ומרכבה. עמוד האמצעי הוא רכב לעלת העלות, שהוא א"ס, ושכינתו היא רכב לעמוד האמצעי, ועלת העלות, שהוא א"ס, הוא המיחד הכל, ומסדר הכל, ומאיר בכל. אורו עובר בנשמה וגוף ולבוש, ואיו בו שינוי ושותפות וחשבון ותמונה ודמיון, מכל מרכבה ומראה ודמיון הנראים בעיני השכל. המדרגות העליונות והתחתונות הן רכב ומרכבה אליו, ועליו אין מי שרוכב.