זהר

שמ) ותליין ס"ד, מן תמניא א"ז. והכי ס"ד מתמניא א"ז לד' סטרין, רנ"ו. וכד מטי לל"ב, דאינון א"ז א"ז א"ז א"ז, דאינון ח' ח' ח' ח', אתחבר י' לכל סטר, למהוי ח"י יהו"ה, בח"י ברכאן דצלותא, דאית בהון ח"י זמנין ידו"ד, דסלקין ע"ב. בההוא זמנא דמתחברא יהו"ה באדנ"י בח"י עלמין יאהדונהי, מיד חיון דאש חשות. מה כתיב בהון. בעמדם תרפינה כנפיהם, בעמדם ישראל בצלותא, תרפינה כנפיהם, דלא ישתמודעון עד ההיא שעתא.

פירוש הסולם

שמ) ותליין ס"ד מן וכו': וס"ד תלוים מן שמונה פעמים אז. כי אז, מורה על שמונה אותיות היחוד יאהדונה"י (כמ"ש לעיל באות ר"ס. ובת"ז תקון ל"ח דף ע"ח ע"ב) וכך ס"ד העולים משמונה פעמים אז, אם תכפילם לד' צדדים, עולים רנ"ו. וכשמגיע לל"ב, שהוא אז אז אז אז, שהם ח' ח' ח' ח', העולים ל"ב. מתחברת עמהם י' לכל צד, להיות חי הוי"ה, דהיינו שיסוד הנקרא ח"י, מתחבר בהוי"ה, בח"י ברכות התפלה, שיש בהם ח"י פעמים הוי"ה, שעולים ע"ב אותיות, בעת ההיא שמתחבר הוי"ה באדנ"י בח"י עלמין, דהיינו יאהדונה"י, ע"י היסוד הנקרא חי עולמים, מיד חיות אש חשות. כי בזמן היחוד הם חשות (כנ"ל אות שי"ד) מה כתוב בהם, בעמדם תרפינה כנפיהם. שפירושו, בעמדם ישראל בתפלה, שאז זמן היחוד, תרפינה כנפיהם, שלא יהיו נודעים עד שעה ההיא. כלומר שתהיינה חשות.