זהר

ט) אבל השתא, כיון דאהדרו בתיובתא למאריהון, וקב"ה אוליף לון אורחי דההוא אילנא דחיי, הה"ד ויורהו ה' עץ, דא תורה שבכתב. וישלך אל המים, דא תורה שבעל פה. ומאי וישלך, אלא י"ש ל"ך, י"ש, דא עלמא דאתי. הה"ד, להנחיל אוהבי יש. ל"ך, דא אימא עילאה, חמשין תרעין דאתדבק ביה. כדין בסימו מיא, ונחת טלא עילאה מעתיקא קדישא, ואתמלי חקל תפוחין.

פירוש הסולם

ט) אבל השתא כיון וכו': אבל עתה כיון ששבו בתשובה לאדונם והקב"ה לימד אותם דרכיו של עץ החיים ההוא, שהוא ז"א. ז"ש, ויורהו ה' עץ. זוהי תורה שבכתב, דהיינו ז"א. וישלך אל המים, אלו הם תורה שבעל פה, שהיא המלכות. ומהו וישלך. אלא שהוא אותיות יש לך. יש, זהו עולם הבא, דהיינו החכמה שבעוה"ב, שה"ס חכמה דבינה. ז"ש, להנחיל אוהבי יש. לך זהו אמא עלאה, דהיינו בינה שבעוה"ב, כי לך, הוא בגי' חמשים, שהיא חמשים שערי בינה המתדבקים בו, בז"א. אז מתקו המים, וירד טל העליון מעתיקא קדישא, שהוא כתר, ונתמלא חקל תפוחין, שהוא המלכות.