זהר

ז) זכאה מאן דזכי להנהו מייא לאתברכא מנייהו. וישראל קדישין שראן תמן, ומחברין אינון מיין עילאין באינון תרין עשר מבועין תתאין. ואי אינון קלקלו בקדמיתא, וחבו לגבי ההוא צדיק, הא אדבקו ליה באתריה, ומתזן על ידיה עלמא. ושבעים תמרים אתזינן מההוא תמר, זאת קומתך דמתה לתמר. ואינון תרין עשר מבועין, לקביל תרין עשר שבטין, סחרין לההוא אתרא קדישא.

פירוש הסולם

ז) זכאה מאן דזכי וכו': אשרי מי שזכה לאותם המים להתברך מהם. וישראל הקדושים חנו שם, והיו מחברים אלו מים עליונים, דז"א, באלו י"ב עינות מים תחתונים שבמלכות. ואם הם קלקלו בתחילה, וחטאו לאותו צדיק, הנה השיבוהו למקומו, שיזדווג עם המלכות, בסוד אלי מ"ה, כנ"ל. והעולם ניזון על ידו. וע' תמרים שה"ס ע' סנהדרין כנ"ל, ניזונים מהתמר הזה, שהוא המלכות. שכתוב, זאת קומתך דמתה לתמר. ואלו י"ב מעיינות הם כנגד י"ב שבטים העליונים, הסובבים למקום הזה הקדוש. כי כנגד י"ב צירופי הויה, יש במלכות י"ב שבטים.