זהר

רכג) פתח ר' יוסי ואמר, מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן מקוטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל. מי זאת עולה. ת"ח, בזמנא דהוו ישראל אזלי במדברא, שכינתא אזלא קמייהו, ואינהו הוו אזלי אבתרה, דכתיב וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם וגו'. ובגין כך כתיב, כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר וגו'.

פירוש הסולם

רכג) פתח ר' יוסי וכו': פתח ר"י ואמר, ​מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וגו'. מי זאת עולה, מה פירושו, ואומר, בוא וראה, בזמן שישראל היו הולכים במדבר, השכינה היתה הולכת לפניהם, והם היו הולכים אחריה, שכתוב ​וה' הולך לפניהם וגו'. ומשום זה כתוב ​כה אמר וגו' לכתך אחרי במדבר וגו'. הרי שהשכינה הלכה לפניהם והם הלכו אחריה. שזה רומז שהיו מקבלים מאחורים שלה כמ"ש להלן בסמוך.