זהר

רצב) ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור. והוא אמר מלך מואב, מלכא חשיבא שלח אלי. מלך מואב. חמו גאותא דההוא רשע, דכתיב מלך מואב, ולא אמר למואב, מכלל גברא דלא אתחזי למלכא, והא אתעביד מלכא למואב. קדמאה מה כתיב ביה. והוא נלחם במלך מואב הראשון, מלכא בר מלכא. חשיבא בר חשיבא. אבל דא מלך למואב כתיב. קרא אסהיד מלך למואב. והא אתערנא, דאתכוון הוא לגאותא לבא רב. כל מלכין דעלמא, שלחין לגבאי שלוחיהון.

פירוש הסולם

רצב) ויאמר בלעם אל וגו': ויאמר בלעם אל האלקים בלק בן צפור מלך מואב. הוא אמר מלך מואב, להראות, שמלך חשוב שלח אליו. מלך מואב, ראו גאותו של אותו רשע, שכתוב, שאמר מלך מואב, ולא אמר מלך למואב, שהיה משמע איש שאינו ראוי למלכות. אלא שנעשה למלד למואב, מפני איזה סיבה מלך הראשון, מה כתוב בו, והוא נלחם במלך מואב הראשון. ולא כתוב בו מלך למואב, כמו שכתוב, בלק בן צפור מלך למואב, משום שמלך הראשון היה מלך בן מלך, חשוב בן חשוב, אבל זה, כתוב בלק בן צפור מלך למואב, הכתוב מעיד, מלך למואב, שלא היה חשוב, ובלעם אמר לאלקים, בלק בן צפור מלך מואב, והנה הערתי, שהוא נתכוון לגאות לבו הגדולה, לאמר, כל המלכים שבעולם שולחים אלי שלוחים.