זהר

רפט) אמר ליה, למלכא דיתיב בהיכליה על כרסייא, חד סגיר קרא לתרעא. אמר, מאן הוא דבטש לתרעא. אמרו, סגיר פלן. אמר לא ייעול הכא, ולא יטנף היכלא, ידענא דאי בשליחא אימא ליה, לא חייש. וייזיל ברי ויסתאב ויקרב בהדיה. אבל אנא איזיל, ואגזים ביה, דירחק ארחיה ממותבא דברי, ולא יסאב ליה. אקדים מלכא, ואתא לגביה, ואגזים. ואמר ליה, סגיר סגיר, מנע רגלך מארחא דברי שארי תמן, ואי לאו, אומינא, דחתיכין יעבדון גופך בני שפחותי.

פירוש הסולם

רפט) אמר ליה למלכא וכו': אמר לו, זה דומה למלך שישב בהיכלו על הכסא. מצורע אחד קרא על הפתח. אמר המלך, מי הוא שדופק על הדלת. אמרו, מצורע פלוני, אמר לא יכנס לכאן ולא יטנף את ההיכל, אני יודע, אם אומר לו ע"י שליח, לא יירא מפני. וילך בני ויקרב אליו ויטמא. אבל אני בעצמי אלך ואאים עליו שירחק דרכו ממקום מושבו של בני, ולא יטמא אותו. הקדים המלך ובא אליו, ואים עליו, ואמר לו, מצורע מצורע, מנע רגלך מדרך שבני שורה שם, ואם לא, אומר לך, שגזרים גזרים יעשו ממך בני שפחותי.