זהר

לד) מכאן, דלא אצטריך לאנהגא קלנא בההוא אתר, אע״ג דמעברי ליה מקמי האי ברית, ודוכתיה, כד מתעברא מהאי ברית, עפרא איהו, דהרי בתר דההוא נחש אתעבר מקמי אדם, קב״ה שוי ליה מדוריה בעפר, דכתיב ועפר תאכל כל ימי חייך. וכיון דקב״ה כד אעבר ליה מקמי אדם שוי מדוריה בעפרא ואתקין ליה, כך בההוא גוונא ממש, אנן צריכין כד מעברין לערלה, לאתתקנא ליה עפרא, למהוי ביה מדוריה.

פירוש הסולם

לד) מכאן דלא אצטריך וכו׳: מכאן נשמע, שאין אדם צריך לנהוג בזיון במקום ההוא, דהיינו בערלה, אע״פ שמעברים אותו מפני הברית. ומקומו, אחר שנעבר מברית הזה, הוא בעפר, שהרי אחר שנחש ההוא נעבר מפני אדם, נתן הקב״ה משכנו בעפר, שכתוב, ועפר תאכל כל ימי חייך. וכיון שהקב״ה כשהעביר אותו מפני אדם שם משכנו בעפר והתקין אותו, כך באותו אופן ממש, כשאנו מעבירים את הערלה, אנו צריכים לתקן בשבילו עפר, שיהיה בו משכנו.