זהר

לג) דהא בההוא זמנא דמתכנשי עמא קדישא לאעברא ההוא ערלה מקמי ברית, קב״ה כניש כל פמליא דיליה, ואתגלי ודאי לאעברא לההוא ערלה לעילא, מקמי ברית קיימא קדישא. דהא כל עובדין דישראל עבדין לתתא, מתערי עובדא לעילא. ובההוא זמנא אתדחייא ההוא ערלה, מכל עמא קדישא לעילא. ולההוא ערלה מתקני מאנא חדא בעפרא, לאשראה ההוא ערלה בגויה. ברזא דכתיב, ונחש עפר לחמו. ועפר תאכל כל ימי חייך.

פירוש הסולם

לג) דהא בההוא זמנא וכו׳: כי בזמן ההוא שמתאספים העם הקדוש להעביר ערלה ההיא מפני הברית, הקב״ה אוסף כל הפמליא שלו, ומתגלה להעביר ודאי אותו הערלה למעלה מפני אות ברית קדש, שהוא היסוד. כי כל המעשים שישראל עושים למטה מעוררים מעשה למעלה. וע״כ בזמן ההוא נדחת ערלה ההיא, שהיא נחש הטמא, מכל העם הקדוש למעלה. ולערלה ההיא מתקנים כלי אחד עם עפר, להשרות ערלה ההיא בתוכו. בסוד שכתוב, ונחש עפר לחמו. ועפר תאכל כל ימי חייך.