זהר

תקמא) ר' יוסי ורבי ייסא הוו אזלי בארחא, אמר ר' ייסא הא ודאי תנינן, כל בנוי דיעקב אתקנו בסדורא שלים, ואתברכו כל חד וחד כדקא יאות ליה, מאי קא נימא בהאי קרא, דכתיב מאשר שמנה לחמו וגו'. א"ל לא ידענא, בגין דלא שמענא ביה מבוצינא קדישא, אלא אנת ואנא ניזיל לגבי בוצינא קדישא. אזלי כד מטו לגבי דרבי שמעון, אמרו מלה, ושאילו שאילתא, אמר לון, ודאי רזא דחכמתא הוא.

פירוש הסולם

תקמא) ר' יוסי ור' ייסא וכו': ר"י ור"י היו הולכים בדרך. אמר ר' ייסא, הרי למדנו ודאי, כל בניו של יעקב נתקנו בסדר שלם שנעשו מרכבה לסדר ספירות עליונות. (כנ"ל ויצא אות קמ"ג) ונתברכו כל אחד ואחד כראוי לו, מה נאמר במקרא הזה, שכתוב, ​מאשר שמנה לחמו וגו'. אמר לו איני יודע, כי לא שמעתי מבוצינא קדישא, הוא ר' שמעון, אלא אתה ואני נלך לבוצינא קדישא. כשהגיעו לפני ר' שמעון, אמרו דבר, ושאלו השאלה הנ"ל. אמר להם ודאי הוא סוד החכמה.