זהר

רפה) ד"א וישבו שרי מואב עם בלעם, כמה יאות הוה לון לבני מדין דאזלי, אי רעותא דלהון הכי. אבל ישיבה דיתיבו אינון דמואב, גרמא לון טב, בגין דאשתארו תמן. ומאן דאזלו אינון דמדין, גרמי לון ביש. מ"ט. אלין חששו ליקרא דמלה דקב"ה, ויתיבו. ואלין לא חששו לה כלום, ואזלו לארחייהו.

פירוש הסולם

רפה) ד"א וישבו שרי וגו': פירוש אחר. וישבו שרי מואב עם בלעם, כמה יפה היה למדין שהלכו אם היה הרצון שלהם כך. אבל הישיבה שישבו אלו של מואב. גרמה להם טוב, משום שנשארו שמה, ומה שהלכו אלו של מדין, גרמה להם רע. מהו הטעם. אלו חששו לכבוד הדיבור של הקב"ה, וחזרו, ואלו לא חששו לו כלום, והלכו לדרכם.