זהר

שכ) ובספרי קדמאי אמרי, דאיהי ערקת מן אדם מקדמת דנא, ואנן לא תנינן הכי, בגין דהא נוקבא דא אשתכחת עמיה, אבל עד לא אתתקנת נוקבא דא עמיה דאדם כדקא יאות, הות מזדווגא עמיה וכד האי אתתקנת עמיה כדקא יאות, ערקת היא לימא, וזמינא לאבאשא בני עלמא.

פירוש הסולם

שכ) ובספרי קדמאי אמרי וכו׳: ובספרי הראשונים אמרו, שלילית ברחה מן האדם מקודם לכן, דהיינו עוד מטרם שנתקנה חוה. ואנו לא למדנו כן, משום כי נוקבא זו, לילית, היתה נמצאת עמו. אבל כל עוד שלא נתקנה נוקבא זו, חוה, עם אדם, היתה לילית מזדווגת עמו, וכשזו, חוה, נתקנה עמו, היא, לילית, ברחה לים, ועתידה להזיק העולם.