זהר

שיח) וכד קם אדם, הוות נוקבתיה תקועה בסטרוי. וההיא נשמתא קדישא דביה, הוה אסגי להאי סטרא, ולהאי סטרא, וסגי להאי ולהאי, בגין דהכי אתכלילת. לבתר נסר קב״ה לאדם, ותקין לנוקביה, הה״ד ויבן יי׳ אלהים את הצלע וגו׳, את הצלע הא אוקימנא, כד״א ולצלע המשכן. ויביאה אל האדם, בתקונהא ככלה לחופה.

פירוש הסולם

שיח) וכד קם אדם וכו׳: וכשקם אדם, אחר שקבל את הנפש חיה, היתה הנוקבא שלו תקועה בצדו, והנשמה הקדושה שבו היתה מתפשטת לצד זה של הדכר, ולצד זה של הנוקבא, והיתה דיה לזה ולזה, לדכר ולנוקבא, משום שהיתה כלולה כך מדכר ונוקבא. אחר כך נסר הקב״ה את האדם ותקן את הנוקבא שלו. ז״ש, ויבן ה׳ אלקים את הצלע וגו'. את הצלע הרי העמדנו שפירושו צד, כש״א ולצלע המשכן. ויביאה אל האדם, היינו שהביאה בתקונים שלה ככלה לחופה.