זהר

תכט) רבי יהודה אומר מהכא כמה דתנינן, למה יקצף האלהים על קולך. קולך: דא היא נשמתיה דבר נש. אמר רבי חייא, ע"ד כתיב, כי יי' אלהיך אל קנא. מ"ט. משום דקני לשמיה בכלא. אי בגין פרצופין מקני לשמיה, משום דמשקר בשמיה. אי משום אורייתא.

פירוש הסולם

תכט) ר' יהודה אומר וכו': רי"א מכאן, כמו שלמדנו, למה יקצוף אלקים על קולך. קולך, זה הוא נשמתו של אדם. אמר ר' חייא, על זה כתוב, כי ה' אלקיך אל קנא הוא. מה הטעם. משום שמקנא לשמו בכל, אם בשביל צורת פנים מקנא לשמו, משום שמשקר בשמו. אם משום התורה, שאומר מה שלא יודע ולא קיבל מרבו.