זהר

תכא) ובגיגי כך, לעולם חסדו. דא הוא עולם, דדוד מלכא. ובג"כ כתיב לעלם בלא וא"ו. דהא כד ההוא רוחא, אתנגיד לההוא עולם. מתמן נפקי ברכאן, וחיין, לכלא לאתקיימא. השתא דחבו בני נשא, אסתלק כלא. בגין, דלא ימטי ההוא רוחא דחיי, להאי עולם, לאתהנאה מניה תתאי, ולאתקיימא ביה.

פירוש הסולם

תכא) ובגיני כך וכו': ומשום זה כתוב לעולם חסדו, עם ו, זה הוא עולם של דוד המלך, דהיינו עולם הזה שהיא הנוקבא. שהו' ה"ס רוח החיים הנמשך לעולם. ומשום זה, כתוב כאן, בהכ' לא ידון רוחי באדם לעלם, בלי ו', כי כאשר רוח ההוא נמשך לאותו עולם, יוצאים משם ברכות וחיים לכל שיתקיימו. ועתה, בדור המבול, שבני האדם חטאו להמשיך ממעלה למטה. ופגמו בקו אמצעי, ונתאחזו בקו שמאל, נסתלק הכל מהעולם, כדי שלא יבא אותו רוח החיים לעולם הזה להנות בו התחתונים ויתקיימו בו. וע"כ כתוב כאן לעלם בלי ו'. דהיינו משום שפגמו בקו אמצעי שה"ס ו' וה"ס רוח החיים, ונאחזו בקו שמאל.