זהר

תיט) ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר וגו'. אמר ר' אלעזר, ת"ח, כד ברא קב"ה עלמא, עבד להאי עלמא, לאשתמשא כגוונא דלעילא. וכד בני עלמא, אינון זכאין, דאזלי בארח מישר, קב"ה אתער רוחא דחיי דלעילא עד דמטו, אינון חיין, לאתר דיעקב שריא ביה.

פירוש הסולם

תיט) ​ויאמר ה' לא ידון רוחי וגו': אמר ר' אלעזר בוא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, עשה את עולם הזה שהוא מלכות, להשתמש בה, כמו עולם העליון שהיא בינה. כלומר שכל האורות המאירים בבינה, עשה שיאירו גם במלכות, שה"ס עולם הזה. וכשבני העולם הם צדיקים, שהולכים בדרך הישר, הקב"ה מעורר את רוח החיים שהם המוחין, של מעלה שבבינה, עד שהחיים הללו מגיעים להמקום שיעקב שורה בו, שהיא ז"א כי מבינה הם נמשכים לז"א, כנודע.