זהר

רנא) אמר, עד השתא לא הוה בעלמא מאן דייכול להו, בגין ההוא פטרונא דקיימא עלייהו, השתא דשעתא קיימא לן, לכה נעביד קרבא. וכל עיטא דההוא רשע לכ"ה הוה, דכתיב ואנכי אקרה כה אעקר לההוא כה מאתריה. ותרווייהו בעיטא בישא להאי כה הוו, כד"א על יי' ועל משיחו, לא ידעו דהא לבתר, האי כ"ה אעקר לון מעלמא.

פירוש הסולם

רנא) אמר עד השתא וכו': אמר, עד עתה לא היה בעולם מי שיכול להם, משום אותו המגין העומד עליהם. עתה שהשעה עומדת לנו נעשה מלחמה לכה. וכל עצה של אותו רשע היתה לכה, שכתוב, ואנכי אקרה כה. היינו אעקר לאותה כה ממקומה. ושניהם היו בעצה רעה לאותה כה, כש"א על ה' ועל משיחו. ולא ידעו שאח"כ אותה כה, תעקר אותם מן העולם.