זהר

תצא) ותו אתמר בחבורא קדמאה, מכתם לדוד, סימנא דאחזיאו ליה, לדוד, כד שדר ליואב לארם נהרים ולארם צובה לאגחא בהו קרבא. אמר רעיא מהימנא, שושן עדות: דא סהדותא דשכינתא, דאיהו שושן עדות. דאיהי סהדותא דקיימא עלן, וסהידת עלן קמי מלכא, ודרגין עלאין קדישין בהדה, וסייעתא קדישא לתושבחתא. אמר ר"מ, שושן עדות דאינון סהדין על ישראל, דאינון אברים, ואיהי נשמתא עלייהו. איהו סייעתא דשמיא. דאתמר בה, ואתה תשמע השמים. איהי סיעתא קדישתא, דאתמר עלה תניא דמסייע לך.

פירוש הסולם

תצא) ותו אתמר בחבורא וכו': ועוד נאמר בחבור הראשון, למנצח על שושן עדות מכתם לדוד, סימן הראו לדוד בשושנה, שינצח המלחמה, כששלח את יואב לארם נהרים ולארם צובה לעשות עמהם מלחמה (כנ"ל אות שפ"ג). אמר רעיא מהימנא, שושן עדות, זה הוא עדות השכינה, שהיא נקראת שושן עדות, מפני שהיא עדות, שעומדת עלינו, ומעידה עלינו לפני המלך, ומדרגות עליונות הקדושות עמה, והיא עזרה קדושה לנו לשבח בתשבחות. ע"כ נקראת שושן עדות. אמר רעיא מהימנא. היא נקראת שושן עדות, בשביל שהשכינה היא עדות על ישראל, שהם אברים שלה והיא נשמה עליהם. היא עזרה מן השמים, שכתוב בה ואתה תשמע השמים. היא סיוע קדוש, שנאמר עליה, תניא דמסייע לך. כי השכינה נקראת תניא.