זהר

שמא) אלא דוד, כל מלוי ברוח הקדש אמרן, ולמלכותא דשמיא אמר, בגין דאיהי שליחא מתתאי לעילאי, ומעילאי לתתאי, ומאן דבעי למלכא, לה אודע בקדמיתא. ועל דא חטאתי אודיעך, למלכותא דשמיא קאמר ועוני לא כסיתי, מצדיקו של עולם. אמרתי אודה עלי פשעי ליי׳, דא מלכא קדישא, דשלמא כלא דיליה, ושלמא דבעי ב״נ לאעלאה קמיה בהודאה. דהא שלמים הכי מתקרבין בהודאה, דכתיב על זבח תודת שלמיו. ואתה נשאת עון חטאתי סלה. דא לעילא לעילא, אתר דעתיקא קדישא שריא. בג"כ, האי קרא אחיד בכלא.

פירוש הסולם

שמא) אלא דוד וכו׳: ומשיב, אלא דוד, כל דבריו ברוח הקדש אמרם. ולמלכות שמים אמר, משום שהיא שליח, כלומר מתווכת, ממטה למעלה, שהיא הפתח לספירות עליונות. והאדם צריך לכנוס בה תחילה, וממעלה למטה, שהשפע מספירות העליונות, היא מקבלת אותו ומשפעת למטה. ומי שצריך למלך, מודיע לה תחילה. ועל כן חטאתי אודיעך, זה אמר למלכות שמים. ועוני לא כסיתי, מצדיקו של עולם, שהוא יסוד דז״א. אמרתי אודה עלי פשעי לה׳, זה מלך הקדוש, שהוא ז״א, שכל השלום שלו. והשלום שצריך האדם להביא לפניו הוא בהודאה, דהיינו שיתודה על חטאיו, כי שלמים כך מתקרבים בהודאה, שכתוב, על זבח תודת שלמיו. ואתה נשאת עון חטאתי סלה, זהו למעלה למעלה באו״א עלאין, שהם המקום שעתיקא קדישא, שהוא הכתר שורה בו. וע״כ מקרא זה אחוז בכל. דהיינו במלכות, וביסוד, ובת״ת, ובאו״א עלאין, שבהם שורה הכתר.