זהר

רסב) ואי תימא את נוקבא בכל אתר. ת"ח, א דכר, ת נוקבא כלילן תרוייהו כחדא, ונוקבא אתחזי בשלימו, כלילא ברזא דבל אתוון. ובג"כ את, אע"ג דנוקבא איהו, אבל איהי ברזא דכללא דדכורא.

פירוש הסולם

רסב) ואי תימא את וכו': ואם תאמר, המלה את, היא נוקבא בכל מקום. ואיך נאמר שהא' של את, היא דכר. ומשיב בוא וראה. א' היא דכר, ת' היא נוקבא הכלולים שניהם יחד, והנוקבא נראית כשהיא בשלמות, שהיא כלולה בסוד כל האותיות מא' עד ת', ומשום זה המלה את, אע"פ שהיא נוקבא, אבל היא בסוד כללות הדכר שהוא א'.