זהר

תסב) תאנא, בהדין יומא מתעטרן אבהן, וכל בנין ינקין, מה דלאו הכי בכל שאר חגין וזמנין. בהדין יומא, חייביא דגיהנם נייחין. בהדין יומא, כל דינין אתכפיין, ולא מתערין בעלמא. בהדין יומא, אורייתא מתעטרא בעטרין שלימין. בהדין יומא, חדוותא ותפנוקא אשתמע במאתן וחמשין עלמין.

פירוש הסולם

תסב) תאנא בהדין יומא וכו': למדנו, ביום הזה,כל הדינים נכנעים ואינם מתעוררים הנעשים לג"ר, וכל הבנים שהם נה"י, יונקים מהם, מה שאין כן בכל החגים וזמנים. כלומר, שבשאר חגים וזמנים מתעטרים האבות במוחין דישסו"ת אבל בשבת האבות מתעטרים במוחין דאו"א עלאין. ביום הזה, נחים הרשעים בגיהנם, ביום הזה מתעטרים האבות, שהם חג"ת בעולם. ביום הזה התורה, שהוא ז"א, מתעטר בעטרות שלמות, דהיינו מאו"א עלאין, ביום הזה, שמחה ועונג נשמע בר"נ עולמות.