זהר

רעג) הה״ד והיה כי יחטא ואשם וגו׳. מה כתיב לעילא, או מצא אבדה וכחש בה וגו׳, דהא בגין דא אסתלק קב״ה מכלא. כביכול קב״ה לא אשתכח בקיומיה, דהא כנסת ישראל אתפרשא מאתרהא, הה״ד, אבדה האמונה. מאי אמונה. דא כנסת ישראל. כד״א ואמונתך בלילות. אבדה האמונה כד״א על מה אבדה הארץ, וכלא חד. והא אוקימנא אבדה, ולא נאבדת, ולא אבודה. כגוונא דא, הצדיק אבד, אבוד, או נאבד, לא כתיב, אלא אבד. הדא הוא דכתיב אבדה האמונה, בגין כך והשיב את הגזלה או את האבדה וגו׳.

פירוש הסולם

רעג) הה״ד והיה כי וגו׳: זהו שכתוב, והיה כי יחטא ואשם וגו'. מה כתוב למעלה, או מצא אבדה וכחש בה וגו'. כי החוטא פוגם למעלה, ומשום זה מסתלק הקב"ה מן הכל. כביכול הקב״ה לא נמצא בקיומו, כי כנסת ישראל, שהיא המלכות, נפרדה ממקומה. ז״ש אבדה האמונה. מה היא אמונה. היא כנסת ישראל. כמש״א, ואמונתך בלילות, ולילה הוא המלכות. אבדה האמונה, הוא כש״א, על מה אבדה הארץ. והכל אחד, כי המלכות נקראת אמונה ונקראת ארץ. והרי העמדנו, אבדה כתוב, שפירושו שהמלכות אבדה את בן זוגה שהוא יסוד. ולא כתוב, נאבדת, ולא אבודה, שפירושם שהיא עצמה נאבדה. כעין זה כתוב הצדיק אבד, אבוד או נאבד לא כתוב, אלא אבד, שפירושו שהוא אבד את בת זוגו. שהיא המלכות. וזהו שכתוב אבדה האמונה. משום זה כתוב, והשיב את הגזלה או את האבדה וגו'. כי המלכות שנפגמה בחטאו נקראת אבדה. וצריך להשיב את האבדה אל הצדיק שהוא יסוד שאבד אותה.